תביעה לשינוי בחיוב גובה המזונות - שינוי מהותי

הכלל הוא, כי פסק דין בענייני מזונות איננו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא, ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט רק באותם מקרים בהם חל שינוי מהותי בנסיבות בהשוואה למצב שבעבר, מועד בו ניתן פסק הדין. כך גם כאשר המדובר בהסכם פשרה לעניין מזונות שנחתם בין שני ההורים ושקיבל תוקף של פסק דין - תוקפו הוא ככל פסק דין, ואין לתקוף אותו אלא באותן עילות שבהן ניתן לתקוף פסק דין אחר שניתן בהסכמה.

פסק דין למזונות ניתן לשינוי כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, בהתחשב במצב השורר בזמן הגשת התביעה להפחתה או הגדלה לעומת הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן פסק הדין שמבקש התובע לתקן. להבדיל משינוי של מה בכך, אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות.

יודגש, כי מי שמבקש להוכיח גידול מהותי בצרכים או שינוי מהותי בנסיבות חייב להוכיח, מה היה המצב בעת שהושגה ההסכמה בדבר המזונות או מה היה המצב בעת מתן פסק הדין, ומה השינוי שחל מאז.

אם כן שינוי מהותי מהו? בתביעה לשינוי בחיוב המזונות בגין שינוי נסיבות, אין בית המשפט בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך עיון מחדש בהכנסות האב וצורכי הקטינים. תביעה להפחתת מזונות איננה "הזדמנות שניה" לתובע והיא איננה חלופה להגשת ערעור על פסק הדין המקורי. לאחר שפסק דין למזונות הפך לחלוט, אין הוא פתוח לשינויים או תיקונים אלא אם כן יוכיח התובע שינוי נסיבות מהותי לאחר מועד מתן פסק הדין המקורי. כמו כן, את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצורכי החיים.

לאור הנ"ל, פסיקת בית המשפט קבעה כי הולדת ילד נוסף מאישה אחרת איננה כשלעצמה עילה להפחתת מזונות. כך גם, שינוי בגיל הילדים כשלעצמו, איננו מהווה שינוי נסיבות מהותי להפחתת גובה המזונות שכן, שוני בגיל הילדים צפוי וידוע מראש.

במקרה אחר, טענה האישה כי חל שינוי נסיבות כדלקמן: דמי שכירות 1,500 ₪ לחודש, דמי שכלול 550 ₪ לחודש, צהרון 600 ₪ לחודש, ועד הורים 70 ₪ לחודש. בית המשפט בדחותו את טענה האישה קבע כי אין בשינויים הנטענים שינוי כלשהוא בלתי צפוי: אין ספק כי ההוצאות החדשות בגין השכירות היתה ידועה לאישה היטב שכן, בהסכם שעשתה ויתרה היא על זכויות בדירת עמידר וידעה כי היא עוברת לדירה מושכרת. אותה מסקנה בלתי נמנעת גם באשר להוצאות האחרות הנטענות על ידי האישה כגון דמי שכלול, ועד הורים, צהרון – כל אלה, קבע בית המשפט, היו צפויות, כחלק טבעי של הוצאות הקטין.