מקור החיוב במזונות ילדים

מקור החיוב מתחלק לארבע:

האחד, מקור החיוב במזונות עד גיל 6 - חובתו של האב לזון את הקטין עד גיל 6 הינה אבסולוטית ומוחלטת והיא חלה אפילו האב חסר אמצעים.

השני, מקור החיוב במזונות מגיל 6 עד גיל 15 - אם הילד הוא מעל גיל 6 אך לא מעל גיל 15, הרי מוטלת החובה על האב לזונו, אך כאן המדובר רק בילדים שאין להם להתפרנס מעצמם. במקרה אחד קבע בית המשפט כי לאור העובדה כי הילדות בנות 8 ו - 13 שנים על האב לשלם את מזונותיהם כדי צורכיהן ההכרחיים בלבד.

השלישי, מקור החיוב במזונות מגיל 15 עד גיל 18 - חובת המזונות כלפי קטינים מגיל 15 ועד גיל 18 מקורה בדיני צדקה הכלליים שבמשפט העברי. היקפם של מזונות מדין צדקה הינו רחב, ומשתרע מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, עד לרמה בה הם הורגלו. החיוב בקטגוריה זו נסמך על שלושה פרמטרים. האחד, אמידות ההורה. השני, חובת הצדקה היא כלפי נצרך קרי, כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו. השלישי, כדי מחסורו של הנצרך.

הרביעי, מקור החיוב במזונות לילד המשרת שירות צבאי - היקף התמיכה של האמיד בנזקק הוא רק כדי מחסורו של הנזקק ומחסורו של הילד שונה ברגיל בין ילד בגילאים 15 עד 18 לבין ילד המשרת שירות צבאי. התמיכה בגבול כדי מחסורו פוחתת בשני שלישים בתקופת השירות הצבאי, בה רוב החיילים לנים בצבא או בהיעדר תנאי הלנה מקבלים דמי כלכלה, ובה המזון והביגוד הצבאיים מסופקים.