הסכמי שיפוי בין הבעל לאישה

בתי המשפט חילקו את סוגיית סעיפי השיפוי לשלושה:

האחת, הפוסלת לחלוטין את סעיפי השיפוי בגישה כי סעיף השיפוי נוגד את תקנות הציבור או טובת הקטין וגורם לפגיעה, הן ישירה והן עקיפה, בקטין.

השניה, המכשירה את סעיפי השיפוי לאלתר.

השלישית, הדוחה את מימוש סעיף השיפוי עד שהאישה "תעשיר"(כאשר בית המשפט מגיע למסקנה, לאחר בחינת יכולתה הכלכלית של האישה ורכושה, כי היא יכולה לעמוד בחובת השיפוי שהתחייבה במלואו ומבלי לפגוע במזונותיהם של הילדים – במקרה שכזה בית המשפט יפעיל את סעיף השיפוי. אולם, במקרה ובית המשפט מגיע למסקנה כי הפעלתו של סעיף השיפוי יפגע במזונותיהם של הילדים – חובת האישה לשפות את בעלה יידחה עד לכש"תעשיר" או לאחר שהילדים יגדלו ולא תהיה כל חובה ליתן להם את מזונותיהם. בשים לב, כי כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ביכולתה של האישה לשאת בחובת השיפוי באופן חלקי – יורה הוא לקיים את סעיף השיפוי בחלקו, והיתרה תידחה עד שהאישה "תעשיר") וזאת כדי לא לפגוע בקטינים. בעניין זה, ניתן לומר כי חיוב האישה כאשר היא "תעשיר" אף היא בניגוד לתקנת הציבור שכן, אם האישה תדע שבעתיד, ולאחר שילדיה לא יהיו סמוכים על שולחנה, אליה לשלם לאב סכומי כסף ניכרים עבור תקופת העבר - לא תגיש היא את תביעת המזונות שכן, דבר הידיעה כאמור עלול להרתיעה מלהגיש את תביעת המזונות.

הסכם שלפיו מתחייבת האישה לשפות את בעלה על כל סכום מזונות שייתבע לשלם לילדיהם אינו מחייב את הילדים הקטינים, והאב, התובע בהסכם השיפוי פטור מחובתו לזון את ילדיו, מציב למעשה דרישה לא ראויה הסותרת את הדין, ועל-כן לא ייהנה מפירותיה. די בהצגת תנאי שכזה כדי לפגום גם לעניין הסכם השיפוי בהתחייבויות החוזיות שבין הבעל לאישה. אולם, הסכם שכזה, לא ייפסל עדיין מן הטעם שהוא סותר את תקנת הציבור על-פי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. זאת ועוד. לפגם הטבוע בהסכם שכזה, שמבחינה מעשית עלול לשלול מקטין את מזונותיו בפועל, ניתן הפתרון, קרי, שהאישה לא תהיה חייבת לעמוד בחובת השיפוי מיד, אלא, עד ש"תעשיר" או עד שיגיע הקטין לבגרות ולא יהא זכאי עוד למזונותיו מן האב.

התחייבות לשפות את הבעל או החיוב מצד צד ג' אשר חתם ערבות, מעמידות את האישה בניגוד אינטרסים קשה. ובמה דברים אמורים: מחד, חובתה לדאוג לצרכי ילדיה בתור אפוטרופסותה על ילדיה כאמור בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב- 1962. מאידך, לאישה קיים אינטרס שלא תחוייב לשלם סכומי כסף ניכרים מכיסה. יתר על כן, במקרה של ערבות של צד ג', האישה תמצא עצמה באותה דילמה, קרי, כאשר האישה תתבע בשם הילדים, הערבים יצטרכו לשלם, ואז הם יהיו זכאים לדרוש ממנה את הסכומים שישלמו בגלל הערבות.

*מאמר זה נלקח מתוך ספרו של עו"ד נרקיס שלומי "דיני משפחה בעין המשפט - מזונות אישה וילדים".